למרות שיש חלופות ירוקות לציוד ניהול אנרגיה, מתחת לאף שלנו בונים דווקא עם החומרים המזהמים ביותר.
הביקוש לאנרגיה בישראל עולה בקצב של כ-3.5% בשנה. בנייה נדל"נית ענפה בשילוב עם בניית חוות שרתים ופרויקטי חשמול של תשתיות הביאו לעלייה משמעותית בייבוא ציוד לניהול אנרגיה. אך מתחת לאף של כולנו מותקנים באין מפריע בכל ישראל מוצרים מסוכנים לסביבה ולמשתמש, למרות שחלופות ירוקות זמינות ואף זולות יותר מן המוצרים המזהמים. באיחוד האירופי כבר החלו בתהליכי החקיקה לאסור שימוש במוצרים מזהמים אלו, הגיע הזמן שהרגולטור הישראלי ילך בעקבות האיחוד.
לוחות מתח גבוה הם מערכות שמחלקות וממתגות את האנרגיה המוזנת מחברת חשמל לכל חלקיי המיתקנים. במשך עשרות שנים לוחות מתח גבוה עשו שימוש בגז SF6, גופרית שש פלואורידית, כגז מבודד. זהו אחד מגזי החממה העוצמתיים והקטלניים ביותר. ק"ג אחד הגז משתווה ל-10,000 ליטרים של בנזין שרוף או 23.5 טון של CO2. בלוח מתח גבוה אחד מצויים כ2.5 ק"ג של הגז ובכל שנה לוח פולט לאטמוספירה פליטה טבעית כ-2% מן הגז. גז SF6 נשאר באטמוספרה כ3,200 שנים לאחר שיחרורו ותעשיית האנרגיה אחראית ל-80% מפליטות הגז הזה בשנה.
בנוסף יש לקחת בחשבון את עלויות המיחזור של לוחות בגז 6SF, כל החלפה של לוח זה מחייבת מחיזור מסודר ויקר, שאיבת הגז שנותר בלוח והובלתו למיתקן מחזור מסודר. בתוך הלוחות הריקים מגז מצטברת אבקה שנוצרה כתוצאה מקשתות חשמליות שפירקו חלק מהגז. גם אבקה זו מחייבת שליחה למחזור מסודר. גז ה6SF הוא רעיל, שיחרור של כמות גז בחדר סגור יכולה לפגוע בצוות הטכני שנמצא בחדר.
נכון להיום במדינת ישראל מותקנים מאות אלפי לוחות מתח גבוה מזהמים כאלו. חיי המדף של לוח מתח גבוה הוא בסביבות ה-20 שנים, לכן, זה אינו ריאלי שחברות וארגונים יחליטו להחליף ביוזמתם החלפה של לוח תקין (אך מזהם) בלוח ירוק רק מתוך התחשבות בסביבה. אך מה לגביי לוחות חשמל מ"ג לפרוייקטים חדשים? האם הלקוחות דואגים לקבל לוחות חשמל נטוליי גז 6SF? האם לנגד עיניהם עומדת איכות הסביבה ובטיחות העובדים?
העלייה במודעות השמירה על הסביבה שמאפיינת את השנים האחרונות, הביאו לרפורמות רגולטוריות ששמו למטרה להקטין את רמת הזיהום כמעט בכל תחום אפשרי. הרפורמות הללו אילצו חברות, כל אחת בתחומה, להשקיע סכומי עתק בפיתוח מוצרים חדשים לא מזהמים, או לכל הפחות לפתח שיטת ייצור מזהמת פחות. הרפורמות הללו נוגעות לכל תחומי החיים הרלוונטיים החל מתחבורה, דרך אנרגיה ועד מזון וצרכנות.
עד שנת 2026 יאסרו לחלוטין התקנת לוחות מזהמים בשטחי האיחוד האירופי. הלוחות המזהמים יסיימו את חיי המדף שלהם ואת מקומם יחליפו הלוחות הירוקים. חשוב לזכור, רוב מדינות המערב נסמכות בעיקר על ציוד ניהול אנרגתי של חברות אירופיות, כאשר במזרח הרחוק סביר להניח שייקח יותר זמן עד שנראה רפורמות רגולטוריות דומות.
המודעות לנושא הזיהום של לוחות מתח גבוה כה נמוכה שבהרבה מקרים יזמים אינם מודעים כלל שמותקנים אצלם בפרויקט לוחות מזהמים סביבה. מדינת ישראל נהגה בעבר לאמץ רפורמות ורגולציות אירופאיות, על הרגולטור הישראלי ללכת בעקבות האיחוד האירופי גם במקרה של לוחות המתח הגבוה. מדובר בהליכי חקיקה בירוקרטיים מורכבים אשר לוקחים זמן וטוב תעשה המדינה אם תתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי.
הכותב אופיר גורן, הוא מנכ"ל איטון ישראל.
