מערכת העיכול שלנו נדרשת להתמודד עם מגוון רחב של חומרים – חלבונים, עמילנים, שונים, לקטאז ועוד. כדי לעשות זאת בדרך היעילה והטובה ביותר, היא נעזרת הן בחיידקים שנקראים פרוביוטיים והן באנזימים. הבדל אחד בין אנזימי עיכול ופרוביוטיקה הוא שהאנזימים הם חלבונים ואילו הפרוביוטיקה היא כאמור חיידקים. עוד הבדל הוא שהאנזימים פזורים לאורך כל מערכת העיכול – בפה, בקיבה, בלבלב, במעיים – ואילו החיידקים הפרוביוטיים נמצאים במעי הדק. לצד ההבדלים יש גם מכנה משותף – שניהם תורמים כאמור לעיכול, ולכן ישם מצבים שבהם כדאי לשלב את האנזימים עם הפרוביוטיקה.
ההשפעות של החיבור בין אנזימי עיכול ופרוביוטיקה
* רמה תקינה של אנזימים – בגוף האדם כ-3,000 סוגים שונים של אנזימים שלכל אחד מהם פעולה משלו. האוכל שאנחנו אוכלים כולל מגוון רחב של מרכיבים, וכך למשל מתבצע פירוק של חלבונים לחומצות אמיניות, עמילנים לסוכרים פשוטים ועוד. מחסור בחלק מהאנזימים עלול לגרום לקשיי עיכול, עצירות, גזים, נפיחות ואפילו מחלות.
* פלורת מעיים מאוזנת – הפרוביוטיקה מגדילה את כמות החיידקים הידידותיים במעיים. החיידקים הנ"ל מבצעים גם הם פירוק של תוצרי המזון ובפרט תורמים ליצירת 3 חומצות חיוניות (חומצה פרופונית, חומצה בוטירית וחומצה אצטית), ולכן החשיבות של אוכלוסיית חיידקים גדולה מספיק.
* שגשוג אוכלוסיית החיידקים הידידותיים – השילוב של הפרוביוטיקה ושל האנזימים מאפשר לחיידקים המועילים לשרוד טוב יותר ולכן ההשפעה שלהם תהיה מורגשת יותר.
לקריאה נוספת בנושא פרוביוטיקה בהריון.
איך לבחור נכון פרוביוטיקה ואנזימי עיכול?
כדי למצות את הפוטנציאל של הסינרגיה של הפרוביוטיקה ואנזימי העיכול, חשוב לבחור נכון את שני התוספים. המפתח בשניהם הוא גיוון: האופציה הטובה ביותר היא קומפלקס אנזימי עיכול שכולל גם פרוטאז, גם עמילאז, גם לקטאז וגם ברומלין, ובאופן דומה לפרוביוטיקה שכוללת מגוון זני חיידקים ידידותיים יש סיכוי מרבי לשפר את העיכול ולמנוע תופעות לא נעימות כמו נפיחות, גזים ועצירות.
המלצה נוספת היא לשלב גם פרה-ביוטיקה – מאכלים שיש בהם סיבים שמזינים את החיידקים הפרוביוטיים, ובכך משפרים עוד יותר את הסיכוי שלהם לשגשג. בין המאכלים ששייכים לקטגוריה זו: שיבולת שועל, אגוזי מלך, בננות, ארטישוק, אספרגוס וקטניות.
רוצים לדעת 10 עובדות על מגנזיום שחייבים לדעת? כנסו לאתר של SOLGAR.
